Designed by Freepik

שמעתם על המשפט be careful what you wish for? היום הבנתי בדיוק למה הכוונה…

במסגרת סיבובי החופש, הבעל שבחו"ל, הניסיון לחסוך בהוצאות המטורפות של החודש הזה והעובדה שיש לי גישה חופשית לדירה פנויה בקיבוץ פלמחים הובילה אותי לאסוף את אביגיל ויעלי ולעבור ליומיים לדירת רווק בקיבוץ. אז אנחנו פה בקיבוץ וסך הכל כיף – סוג של צימר… נשארנו את הלילה ובבוקר קמנו למזג אויר טוב והחלטנו לרדת לים. ארזתי את המינימום : לונגי, קופסת פירות, מים ומפתחות, את כל צרור המפתחות!

בדרך לים פגשנו מכרה ושיתפתי אותה שנורא נחמד אבל מ-ש-ע-מ-ם! אין לנו פה חברים, אביגיל ויעלי מבלות עם עצמן שזה נחמד אבל הן צריכות עוד.

הגענו לים, ים סוער, משהו בו לא הרגיש לי טוב והתחושה הזאת שמשהו לא טוב עתיד לקרות התחילה לחלחל בי… משום מה הייתי בכיוון המשקפיים שלי, פחדתי לאבד אותם, הרגשתי שעוד שניה יגיע גל וישטוף אותם מפניי אז נזהרתי. פרסתי את הלונגי, הוצאתי את הפירות, שתינו, עמדנו ממש בהתחלה וקיפצנו מעל לגלים, צחקנו, השתללנו, התהפכנו קצת במים ואני לא רגועה…

אני מסתכלת על הדברים שלנו ולא מוצאת את השקית, היא נעלמה… מבט לצדדים ואני מגלה אותה בתוך המים, רצתי ואספתי אותה, שמחה שתרמתי לניקיון החופים ושיהיה לי איך לסחוב את החפצים כל הדרך הביתה. כך המשכנו לנו לקפץ ולדלג על הגלים ואז אני קולטת! צרור המפתחות היה בתוך השקית וכשהרמתי אותה היא היתה ריקה!!! תפסתי את הראש והתחלתי לחפש אבל הסיכוי למצוא היה אפסי, הרוחות היו חזקות והמים היו סוערים ופחדתי להעמיק את החיפוש כי מה שווה מפתחות אם לא אוכל לצאת מהמים?!

תפסתי את הראש ועצרתי רגע… לקחתי נשימה עמוקה והתחלתי לשחזר… המפתחות של הדירה בקיבוץ, המפתחות של הבית, האוטו, המקלט בבית והאופניים החשמליים, לקחתי עוד נשימה ופניתי לבנותיי "המפתחות עפו לים, כרגע אין לנו איך להכנס לבית של החבר, אין לנו מפתחות לאוטו ואני חושבת איך לפתור את כל זה!".

sea.jpg

חתירה לפתרון

שלב ראשון, המפתחות לחדר: התקפלנו לכיוון המרכולית, שם נמצאת אמא של חבר שמכירה את כל חברי הקיבוץ שתעזור לי לאתר מפתחות רזרביים לדירה בקיבוץ, פגשנו אישה מקסימה עם המון רצון לעזור ולהרגיע, היא עשתה סבב טלפונים, איתרה פורץ, ליוותה אותנו אל החדר ועל הדרך גם נתנה במתנה ארטיקים לאביגיל ויעלי.

בינתיים השגתי את החבר שאמר לי שיש מפתח רזרבה בבית, אז עליתי וטיפסתי ונכנסתי דרך חלון צר, כולן מחאו לי כפיים כשהדלת נפתחה מבפנים, את הפורץ שחררנו.

שלב שני, מפתחות לדירה: טוב, זה היה קל… טלפון לשכנה כדי לוודא שיש בידיה עדיין את המפתח הרזרבי.

שלב שלישי והקשה מכולם, מפתחות לאוטו: לאחר סיבוב טלפונים וסקירה של מחירים, הגיע בחור וסידר לנו מפתחות, עבודה לא משהו, אבל היי! אפשר לנסוע…

שלב רביעי: נשאר עדיין להתמודד עם המפתחות של האופניים החשמליים אבל נגמרו לי הכוחות, יום אחר… 

אז מה למדנו:

שיעור ראשון: אפשר לסמוך על אמא!

שיעור שני: אין סיבה לשבת ולבכות על אובדן המפתחות, זה כבר קרה, עכשיו צריך להתארגן מחדש.

שיעור שלישי: נתינה ועזרה, תודה לך אישה מקסימה!

שיעור רביעי: אמא מטפסת ועוברת דרך חלונות, אומץ, נחישות והצלחה.

מסקנות:

אביגיל ויעלי קיבלו שיעור שאי אפשר ללמד במילים – אמא במיטבה! יוזמת, חושבת, מבצעת, מתקשרת, בודקת, וחותרת קדימה אל עבר הפיתרון ולומדת מטעויות (מקווה בכל מקרה… )

מה עוד…? לעולם לא אגיד שמשעמם לי, טוב נו, כנראה שכן…

keys-meme

אתגר אוגוסט נגמר!