ה- 1 לספטמבר החג של ההורים, החג שבו ההורים מודים לעצמם על שצלחו את המשימה וכולם עדיין בחיים ועצוב לי. גם אני צלחתי את המשימה עם בעל שטס לחו"ל לשבועיים, עם עזרה מינימלית מההורים (שלי ושלו),  בעזרת המשכורת ששילמה על האטרקציות, הארטיקים, בריכות, חניות, גלידות, פיצות, חשמל ועל הבייביסיטר – אוגוסט נגמר ועצוב לי.

השנה מתחילה מחר, אבל בעצם כיתת טרום טרום חובה מתחילים קליטה והם מגיעים רק לשעה ועצוב לי… עצוב לי שיש לי רק שבוע חופש להיות איתן, עצוב לי שבייביסיטר מבלה איתן ולא אני, עצוב לי שלא היה לנו זמן משפחתי והיינו צריכים לפצל את החופשה במשוואה האולטימטיבית ביני לבין בעלי, עצוב לי שביום שבו הבת שלי נכנסת לגן, כל מה שאני חושבת זה איך קיבינימט אני הולכת לבקש עוד יום חופש, עצוב לי שיש מעל 30! ילדים בגן ולא ממש יתייחסו אליה מחר.

השנה מתחילה

הבת שלי יעלי נכנסת מחר לגן ואני מאושרת! היא תהיה כבר בגן של גדולים כי היא מוכנה כבר הרבה זמן, היא משתוקקת לאתגרים, לחברה, למרחב ואני כל כך רוצה ומקווה שיהיה לה טוב – אוהבת אותך בת יקרה שלי, המון בהצלחה מחר, אמא פה תמיד בשבילך.

kids_kindergarten-meme.jpgאודות